כבר כמעט שלושה חודשים מאז שיצאנו מהשגרה, אני נעה ממקום של דאגה קיומיות, לכאב פרטי ולאומי. המורל שלי לא בשמיים והיכולת לנהל את העסק נפגעה. השאלה היא איך ממשיכים לתפעל את העסק בימים כאלו במיוחד שהמצב השתנה, כל מה שהיה עד עכשיו לא רלוונטי, הקלפים נטרפו מחדש.

הסביבה והצרכים של הלקוחות שלי השתנו כך שהמטרות והיעדים כבר לא רלוונטים, דבר שמכביד עוד יותר. לא די שאין לי אנרגיה לתפעל, גם יש צורך לעשות ריסט ולבנות אסטרטגיה חדשה?? זה כבר יותר מדי…. וכאן מתחיל הלופ, חוסר מוטיבציה מוביל לחוסר עשייה, שמוביל לדעיכה, אין צמיחה שמובילה לחיוניות והמשך עשייה. מה אני אגיד לכן? לא תותים.
לכל אלה מתווספים ההתמודדות האישית, ניפוץ המציאות, תחושת אכזבה וחוסר אונים, עולות לי מיליון שאלות, מי אני, מי העולם, מי הטובים, מה העתיד שלנו. וואו איזה בלבול שלא נותן מנוח.
קל ליפול לדפוס של חוסר מעש בזמנים כאלה, אבל כדי לשמור על הנפש שלי וגם על העסק אני מנסה לחזור למסלול.
אז איך בכל זאת חזרתי למסלול?
התחלתי בדברים פשוטים שבכלל לא קשורים לעסק, פעולות שגרמו לי בשלב הראשון להרגיש חיונית והובילו אותי להניע את הגלגלים. כמו שאמר הרב קוק:
"הָרְגָשׁוֹת הַפְּנִימִיִּים אֵינָם בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם לְהַעֲלוֹתָם, כִּי אִם הַמַּעֲשִׂים. עַל כֵּן יִשְׁתַּדֵּל הָאָדָם לְהֵיטִיב הַמַּעֲשִׂים לְתַכְלִית עִמָּם, גַּם לְתַכְלִית הֲטָבַת מַצָּבוֹ הַפְּנִימִי, וְעִקַּר מִגְּמוֹתוֹ יִהְיֶה קְבִיעוּת הָרָצוֹן לְטוֹב"
מה זה אומר?
להתעורר מוקדם: הדרך בה התעוררתי כל בוקר קבע את מהלך היום שלי. כל בוקר עם אותה דילמה. להימרח עוד קצת במיטה כי ממילא לאף אחד אין ראש לעסקים עכשיו? או לכוון שעון מוקדם בבוקר? להתעורר מוקדם בבוקר זאת אמירה! בעיקר לעצמי, אני מרגישה פרואקטיבית וזה משפיע מאוד על המוטיבציה שלי להמשך היום.
להיות בהכרת תודה: על מי שאני, על מה שיש לי וגם על מה שאין לי. בימים קשים אנחנו מתמקדים בכאב ושוכחים את הטוב בחיים שלנו. הכרת תודה לא רק גורמת לי להרגיש טוב יותר, מחזקת את החוסן שלי. כשאני אומרת תודה על כל כך הרבה דברים, אני מגלה שהמצב לא כל כך גרוע וזה נותן לי כוחות ומוטיבציה לעשייה.
לאכול נכון: התזונה משפיעה באופן משמעותי על המצב הנפשי והרגשי שלנו. כשאין לי כוח אני חוטפת מה שיש מה שמכביד עלי וגורם לי לאכול יותר ג'נק. אז אני מכינה לעצמי אוכל בריא כמו שאני אוהבת, גם מקדישה לעצמי תשומת לב וגם מרגישה ערנית ואנרגטית יותר.
להיות בתנועה: פעילות גופנית היא דרך מעולה לפרוק מתחים, להרים את מצב הרוח אבל בימים אלו אני לא מצליחה להתמיד בפעילות גופנית מסודרת אז אני מחליפה את זה בדרך אחרת, שמה מוזיקה, רוקדת ושרה בקולי קולות. תאמינו לי רבע שעה כזאת מניעה אותי לפעולה.
ומה בפרקטיקה בניהול העסק?
קודם כל התחברתי לשורש שלי.
מה זה אומר? כל עסק התחיל עם מטרה,
הזכרתי לעצמי למה פתחתי את העסק שלך מלכתחילה?
מה הניע אותי להתחיל את המסע הזה?
מה החזון שלי? מי סומך עלי? למי אני משפרת את איכות החיים?
המחשבות על ה"למה" את עושה את מה שאת עושה ו"למי" החזירו אותי לכיוון הנכון. כבני אדם יש לנו רצון כמעט מולד להיות משמעותיים ולהאמין שיש לחיים שלנו תכלית.
התחלתי בקטן
עזבתי את המטרות ארוכות הטווח והתמקדתי בכאן ועכשיו. הרבה יותר קל להתמקד במטרה אחת מאשר בכמה יעדים גדולים.
חזרתי לרעיונות ישנים
דפדפתי במחברת שלי, אני כותבת כל דבר, מחשבות, רעיונות לעתיד ולכל אחד מהם יש את הרגע שהוא הופך להיות רלוונטי. רעיונות שזנחתי בעבר יכולים להיות רלוונטים היום וגם מהווים פתח לחשיבה מחודשת. העניין הוא למצוא הזדמנויות לעת הזאת.
שאבתי מוטיבציה מאחרים
דיברתי עם קולגות, נפגשתי לשיחות קפה, עם ראש פתוח, בלי מטרות, רק להיות בתנועה. תאמינו לי שהיום מתגלגל לדברים שלא חשבתי עליהם, בוודאות אחרת מאשר להישאר בארבע קירות.
התחלתי עם משימות שאני נהנית לעשות
שמתי בצד המשימות שדורשות ממני מאמץ גם בימים רגילים והתמקדתי עם דברים שכיף וזורם לי לעשות אותם באהבה.
ניהלתי רשימות
כל יום התחיל עם רשימת צ'ק ליסט, הגדרתי יעדים יומיומיים קטנים. ובסוף היום הכנתי כבר את הרשימה למחר, כדי להיות ממוקדת ולא ללכת לאיבוד.
ממני אליכן בנימה אישית,
זה בסדר לאבד את העקביות מדי פעם. זה בסדר להרגיש למטה, כאילו הכל סוגר עלינו לפעמים. לכולנו יש את הימים האלה שבהם אנחנו מרגישות ככה. תכלס, זאת תקופה לא פשוטה! אבל חשוב גם כבעלות עסקים, שנישאר ממוקדות ככל שניתן שלנו ונשמור על מוטיבציה.
אנרגיית הפעולה חשובה ביותר, אז ודאו שיש לכן רצף של פעולות מתוכננות מבעוד מועד כדי שנשאר על המפה!
Comments