אני כותבת את הפוסט הזה כבר שבועיים, לא מצליחה לנתב את האנרגיה שלי לעשייה בעסק בתוך המציאות הבלתי נסבלת שהתעוררנו אליה, הכאב לאלה שכבר אינם, אלה שכאן אבל לא איתנו, החיילים, האמהות והצלקת הלאומית בלב של כל אחת ואחד מאיתנו.
הכי קשה לי עם ניפוץ הערכים והאמונות שלי. להאמין באדם באשר הוא, במערכת, בסמכות.
החלטתי פשוט להוריד הילוך, להתכנס ולאפשר לעצמי להיות בתוך הכאב לצד הודיה לבורא עולם שהחזיר לי את הבן שלי מהתופת בריא ושלם (זה לפוסט אחר).
אני מודה שמהרגע ששחררתי הרבה יותר נוח לי ויותר מזה הדברים התחילו להשתחרר. הזמן עושה את שלו והמציאות חזקה יותר מכל דבר! אז אחרי הנימה האישית איך ממשיכים לנהל עסק?
למה בכל זאת חשוב שנמשיך להיות פרואקטיביות בעסק גם בזמן מלחמה?
בעיצומו של חוסר הוודאות, כולנו מנסות למצוא את מקומנו. לנהל עסק במצב כזה נראה לנו כמעט בלתי אפשרי. תקופה לא פשוטה, גם ברמה הלאומית וגם ברמה האישית.
כבעלות עסק, אנחנו חיות את המציאות בין שני קטבים.
האחד, דאגה למצב, חרדה ומצב רוח ירוד, מן הצד השני, ההכנסות יורדות משמעותית, המשק בהאטה, שלא להגיד כמעט בהשבתה ואנחנו דואגות לעסק. בגדול, יש תחושה של שיבוש, כל מה שהיה עד עכשיו השתנה. הסביבה השתנתה, סדרי העדיפות והרצונות של הלקוחות השתנו.
מה בכל זאת לעשות? בתקופה של חוסר ודאות, קיימות שתי אפשרויות לניהול העסק:
האפשרות הראשונה היא לחכות.
כולנו מוצפות מהמצב, חדשות, סיפורים, שיחות, תמונות. אין מצב רוח. הדבר היחידי שמתחשק לעשות זה לכאוב. אפשר לחכות עד שהמצב ישתנה, המלחמה תסתיים, מצב הרוח יאפשר להמשיך לפעול והכלכלה תתאושש ואז נחזור לעבוד.
האפשרות השנייה היא להיות פרואקטיבית ולפעול בהתאם למצב החדש.
יש חשיבות גדולה להמשיך ליזום פעילות ולהיות בשליטה לגורל שלך. זאת גישה הרבה יותר מבטיחה מסתם לחכות שדברים יקרו. מעבר לזה, קל ליפול לדפוס של חוסר מעש בזמנים כאלה, לחכות עד שהמצב ישתנה וחוסר מעש לא רק שלא מקדם אותנו, אלא לוקח אותנו אחורה.
מה זה אומר בפרקטיקה?
המלחמה פוגשת כל עסק במצב אחר ולכן אין כלל אצבע, אבל כן זה קריטי שבעלות עסקים יתאימו את הפעילות העסקית למצב הנוכחי לפי העסק, כאשר המחשבה שמובילה אותנו זה איך ליצור ערך ללקוחות. בנוסף, חשוב לבצע שינוי אסטרטגי על ידי התאמה של פעולות ויוזמות למצב החדש.
איזה ערך את יכולה לתת בעסק שלך?
חשוב לזכור שלכל אחת מאיתנו יש משהו שהיא יכולה לתרום - ערך ללקוחות שלה ולכל דורש. בין אם זה על ידי התאמת התוכן שלך למצב או מתן סיוע פיזי או חומרי, יש הרבה דרכים שבהן אפשר לעזור במאמץ הלאומי.
פרסמי פוסטים שמשרים ביטחון, של אחדות, העלאת המורל. אין דבר יותר מרגיע מאשר לראות פוסטים אופטימיים בעומס התכנים הקשים שאנחנו נחשפים.
תרמי באהבה, לפי הרצון והיכולת שלך: ציוד, מוצרים, שרותים (אל תהיי פופוליסטית, מזהים את זה בקלות וזה עושה אפקט הפוך לעסק)
התאימי את התכנים בעסק למצב הנוכחי למשל: איך להסביר לילדים את המלחמה, גירושין בצל במלחמה, מעבר ילדים בין הורים גרושים, הערכות ללידה בזמן מלחמה וכדומה.
עשי מחוות קטנות: שלחי את המוצרים עם מדבקה של דגל ישראל, אפשר גם לצרף גלויה עם מסר של אחדות. אפשר להרחיב את שעות הפעילות, להוריד מחירים, להקל על תנאי תשלום במידת הצורך.
שמרי על הקשר עם הלקוחות: אם העסק קטן, אפשר להסתמס עם לקוחות ולשאול אותן מה איתן בימים אלה, בעסקים גדולים יותר אפשר לשלוח מייל אישי.
אני יודעת שקשה להתמקד בעשייה בתוך כל הכאב הזה, אבל אל תוותרי לחלוטין. תתמקדי בנתינה - תניעי את הגלגלים, אנרגיית הפעולה חשובה מאוד. נתינה גם תשפר את ההרגשה שלך וגם תשמור אותך על המסלול . אז ודאי שיש לך רצף של פעולות מתוכננות כדי שלא תשקעי בחוסר מעש!
(איך מתארגנים ליום של אחרי? בפוסט הבא)
"לא יסוג אחור לבי מכל עצבון שבעולם... ויהיו לי כל העצבונות להוראת מקומות המכאוב, כדי לתקן ולמלא אור במעשה, בשכל, ברעיון או בציור..." הרב קוק
Comments